• הלילה בצהריים

    הפריקופה 356 בוחנת את הופעת החושך בעת צליבתו של ישוע, מהצהריים עד השעה 15:00, כפי שמדווחים שלוש הבשורות הסינופטיות. אירוע קוסמי זה נלמד בממדיו הכרונולוגיים והתיאולוגיים: אות למשפט אלוהי, הגשמת נבואה (עמוס 8.9, ישעיהו 53) ומסך צנוע על חרפת הצלב. הוא קודם לדבריו האחרונים של ישוע ולמותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.31-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃וישבו שמה וישמרו אותו׃וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃
    קרא עוד
  • הדגשותיו של יוחנן

    יוחנן 19.31-37 מוסר פרטים ייחודיים על האירועים שלאחר מותו של ישוע: בקשת הרשויות היהודיות להסיר את הגופות לפני שבת הפסח, שבירת הרגליים (crurifragium) שבוצעה בפושעים אך לא בישוע שכבר מת, והחנית שדקרה את צדו. יוחנן, עד ראייה, מעיד על ממשותו של מות המשיח ועל התגשמות הכתובים בדבר שה הפסח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את צדו וכרגע יצא דם ומים׃
    קרא עוד
  • האותות יוצאי הדופן שליוו את מות ישוע

    במות ישוע בגולגותא מתרחשים כמה אותות יוצאי דופן: פרוכת המקדש נקרעת מלמעלה עד למטה, והדבר מסמל גישה ישירה אל אלוהים; רעידת אדמה מזעזעת את האזור; סלעים נבקעים וקברים נפתחים. תופעות אלה, שמתי מדווח עליהן בעיקר, מבטאות את סופה של הברית הישנה, את בואה של ברית חדשה ואת ניצחונו של המשיח על המוות, כפי שאושר בהודאתו של שר המאה הרומי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
    קרא עוד
  • התלמידים שנכחו בצליבה

    PER360 בוחן את התלמידים שנכחו בצליבתו של ישוע בגולגותא, תוך השוואה בין ארבע הבשורות. רובם היו נשים — מרים אמו של ישוע, מרים המגדלית, שלומית, מרים אשת קלופס — והשליח יוחנן, הגבר היחיד שמוזכר. אומץ ליבן מנוגד לבריחת התלמידים הגברים. ישוע מפקיד את אמו בידי יוחנן, מחווה של אנושיות עמוקה. חשכה על-טבעית מכסה את המקום מהצהריים ועד השעה 15:00, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
    קרא עוד
  • יוסף מארימתיה מבקש את גופת ישוע

    יוסף מארימתיה, חבר נכבד בסנהדרין ותלמיד סמוי של ישוע, מבקש באומץ מפילטוס למסור לו את גופת הצלוב. בלוויית נקדימון הוא דואג לקבורה מכובדת בקברו החדש שלו, לפני תחילת השבת. פרשה זו, המתועדת בכל ארבע הבשורות, ממחישה את המעבר מהסתייגות למעשה פומבי של אמונה, ברגע שבו התלמידים הקרובים נשארים נסתרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃
    קרא עוד
  • יוסף מארימתיה ונקודימון מניחים את גופת ישוע בקבר

    יוסף מארימתיה ונקדימון, שני חברי הסנהדרין שהיו אוהדים את ישוע, קוברים את גופתו ביום שישי, 1 באפריל שנת 33, לפני השבת. נקדימון מביא כמות גדולה של בשמים, ויוסף מעמיד לרשותם את קברו החדש. מעשיהם האמיץ והפומבי, שנעשה על פי המנהגים היהודיים, מקנה לקבורת המשיח ממד מלכותי ומכובד, ומסמן את יציאתם מן הצניעות לאחר הצליבה.

    2 דִּבְרֵי הַיָּמִים 16.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו לו שרפה גדולה עד למאד׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN026 שעת הצליבה

    המאמר בוחן את ההבדלים בשעות שמציינות הבשורות באשר לצליבת ישוע. הבשורות הסינופטיות ויוחנן נותנים שעות שונות, ומעוררים ויכוחים…

  • ANN035 שלושת הימים ושלושת הלילות

    L'article explore l'énigme des 'trois jours et trois nuits' de Jésus, proposant que l'obscurité survenue durant la crucifixion soit considérée comme la 'troisième nuit'.…